פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בזכות האירוויזיון ישראל מרגישה כמו מדינה מתקדמת. תיהנו, כי תיכף זה ייגמר

      מנות שף לא כשרות ב-35 שקלים, אנשים שמפזרים אהבה חופשית בלי גבולות ואוטובוסים בשבת (כן, לשבוע אחד אלוהים מרשה!): "הפריק שואו" הנודד של האירוויזיון גורם לנו להרגיש איך זה היה מרגיש לחיות במדינה מתקדמת. חבל שזה קורה רק פעם ב-20 שנה

      להיראות כמו נטע ברזילי - כפר האירוויזיון (ראובן קסטרו)
      כמו דיסנילנד לחובבי אירוויזיון. אנשים מצטלמים בתור נטע ברזילי (צילום: ראובן קסטרו)

      אלפים הגיעו אמש לפתיחת אירועי האירוויזיון ברחבי תל אביב. התיירים מביניהם אפילו לא יודעים כמה מזל יש להם. אין בעיר העברית הראשונה הרבה ערבים שכל כך נעים להסתובב בחוץ. כבר לא קר, אבל עדיין לא חם. בזווית הצוואר ניתן להרגיש משב רוח נעים ומלטף. סביר להניח שזה היה מזג האוויר בעיר כשנתן אלתרמן כתב עליה שאין בה כל ממש שהוא, ובכל זאת יש בה משהו. תל אביב היא כנראה לא העיר הכי יפה בעולם, בנו האמצעי של ראש הממשלה שלנו לא טועה לגבי זה, אבל בהחלט יש בה משהו.

      המארגנים טוענים כי "כפר האירוויזיון" שנבנה על חופה הדרומי של העיר, בשיפולי הגבול הימי שבין תל אביב ליפו, הוא הגדול ביותר בתולדות התחרות, עם שטח של כ-60 דונם. הבחירה לשלב בין כפר האירוויזיון עם יריד האוכל השנתי "תל אביב EAT" הצדיקה את עצמה לחלוטין, והתיירים שיגיעו לכפר יוכלו לפנק את כל החושים שלהם עם הנופים המהממים של הים התיכון, הטעמים של מיטב השפים של ישראל (במחירים של עד 35 שקלים למנה), סצנת הפופ הישראלית, וכן, יש צפי שגם הגריינדר המקומי יעבוד שעות נוספות באזור המתחם.

      קהל בכפר האירוויזיון (ראובן קסטרו)
      אלפים הגיעו לאירוע הפתיחה של הכפר בגן צ'ארלס קלור, אבל מעט מאוד תיירים נצפו באזור (צילום: ראובן קסטרו)

      אחרי שהזכרתי פעמיים את המילה המפורשת "תיירים", כדאי לציין שלפחות לפי המדגם שערכתי אתמול - זה לא מרגיש כאילו יש יותר מדי כאלה בעיר. כלומר, יש תיירים בתל אביב - כמו תמיד בתקופה הזאת - אבל לא יותר מהרגיל, והמעטים שמצאתי אתמול הגיעו לכאן בכלל למטרות עסקים, וניצלו את השהות בעיר כדי לבקר בכפר האירוויזיון.

      "זה מזכיר לי את קואצ'לה", אומר לי בריאן, בלונדיני מסן דייגו שאני לא מסוגל לנחש את גילו. זה באמת יכול להיות כל דבר בין 27 ל-58. "כל האוכל פה מעולה, מתבייש להגיד שאכלתי כבר שלוש מנות - המבורגר טבעוני, פיצה וחומוס. וזה בלי להזכיר את הבירה". אני שואל אותו אם הוא נהנה מההופעה ברקע של סטטיק ובן אל, והוא עונה לי שהוא יצטרך עוד כמה בירות בשביל ליהנות ממוזיקת פופ בעברית. הוא מעולם לא צפה באירוויזיון, אבל הוא מבטיח לנסות השנה "בגלל שאני בטוח שישראל תהפוך את זה לאירוע בלתי נשכח".

      מי שהתחנף קצת פחות, והיה הרבה פחות דיפלומטי היה הנרי, שהעיד על עצמו שהוא "ההומוסקסואל היחיד בגרמניה ששונא את האירוויזיון". יחסית למישהו שמציג את עצמו כשונא אירוויזיון הוא נראה די בקיא בכל ההיסטוריה של התחרות, כולל הקביעה החד משמעית: "נראה שהאירוע בישראל הולך להיות מביך יחסית לתחרויות הקודמות". לטענתו של הנרי הוא מגיע לישראל ולגדה המערבית למטרות עסקים, והאירוויזיון בינתיים רק משבש לו את לוחות הזמנים. "העובדה שעושים את האירוויזיון בארץ עם בעיות כמו ישראל זו הוכחה לכך שאין אלוהים, או בעצם שיש אלוהים והיא לסבית זועמת ששונאת גברים".

      סטטיק ובן אל - ראובן קסטרו (ראובן קסטרו)
      צריך הרבה אלכוהול בשביל ליהנות ממוזיקת פופ בעברית. סטטיק ובן אל בהופעה בכפר האירוויזיון (צילום: ראובן קסטרו)

      את מקומם של התיירים, לפחות בערב הפתיחה, תפסו אלפי ישראלים שהגיעו כדי לחוש קצת אירופה - ומצאו את עצמם בלב פסטיבל שבאמת לא היה מבייש שום אירוע בינלאומי גדול. ברגע שהצליחו לעבור את הכניסות הקצת מבולבלות של המתחם, חיכו למבקרים מספר במות עם הופעות שונות, דוכני מזכרות שמכרו מרצ'נדייז רשמי במחיר מופקע (250 שקל לקפוצ'ון עם כיתוב של האירוויזיון) או מרצ'נדייז תוצרת בית במחיר סביר בשקלים, או מופקע באירו (המטבע הישראלי מעולם לא הרגיש חזק יותר). בנוסף, 50 דוכני האוכל שפוזרו להם ברחבי המתחם הענק הציגו תפריטים של לא מעט מסעדות מובילות בעיר, בין השאר של 15 שפים מפורסמים מספיק כדי שלא אציין את שמם בפירוש.

      פסל צעצועים של נטע ברזילי (ראובן קסטרו)
      פסל ענק שעשוי מצעצועים בדמותה של נטע ברזילי. כפר האירוויזיון בגן צ'ארלס קלור (צילום: ראובן קסטרו)

      עם אינסוף אטרקציות ואפשרויות לתמונות סלפי, נראה שהמבקר הממוצע יצטרך לבלות שעות ארוכות במתחם כדי לעשות "וי" על כל המיצגים. מין דיסנילנד לחובבי אירוויזיון. כך למשל ניתן היה לעמוד בתור ארוך בשביל הזכות להצטלם עם השמלה המקורית של נטע ברזילי מהאירווזיון בליסבון. התור היה בחסות בנק כלשהו, שגם בו תוכלו לעמוד בתור שעות אם תבחרו להצטרף אליו, כך שמדובר בחסות די לגיטימית. ממול הביתן הזה נבנה פסל ענק בדמותה של נטע ברזילי של האמנית נירית לבב פקר, שמורכב כולו מצעצועים, הומאז' לשיר ההוא ששם אותנו על המפה.

      כשזאת התפאורה, לפתע ההופעות של מיומנה, סטפן וסטטיק ובן אל מרגישות כאילו מדובר בסטומפ, שון מנדס וברונו מארס. זה לא היה אירוע למעריצים פנאטיים של האירוויזיון, זה היה ערב לישראלים מכל הסוגים, הגדלים והצבעים. היו שם הורים עם ילדים קטנים, היו בני נוער, היו היפסטרים שחגגו את האירוע בקטע אירוני, היו מבוגרים שבאו לראות על מה כל המהומה. ואולי זו כל המהות של הזכייה של נטע ברזילי באירוע המוזיקה האדיר-משעמם-מושלם-פתטי הזה. אישה לא-רגילה שהזכירה לכולנו שאנחנו צריכים לחגוג את מי שאנחנו, כי אין דבר יותר משעמם מנורמלי. ואין דבר פחות נורמלי מאירוע בינלאומי ענק בישראל, בטח בימים כאלה.

      סטפן לגר - כפר האירוויזיון 12/5/2019 (ראובן קסטרו)
      "מרגיש כמו קואצ'לה". סטפן לגר בהופעה בכפר האירוויזיון (צילום: ראובן קסטרו)

      ישראל נקלעה לסיטואציה של האירוויזיון בדיוק ברגע הנכון מבחינת כולנו. רק לפני שבוע נחתו כאן 690 רקטות, פצמ"רים וטילי נ"ט - השבוע אנחנו נארח את אירוע המוזיקה הגדול בעולם. המעבר החד הזה הוא תזכורת לכך שאסור לקחת שום דבר כמובן מאליו, אבל גם שעד שיש לנו הזדמנות, פעם ב-20 שנה, להתרכז במוזיקה, ריקודים ואירועים קאמפיים מסביב להם - בואו נעשה את זה. באמת שמיותר לדבר על האיכות של השירים (ספוילר: רובם נוראיים). יהיה לנו מספיק זמן לדבר על האפרטהייד שמסתתר מאחורי הבאנרים הצבעוניים של האירוויזיון. החקירות של ביבי והקואליציה הקיצונית והאנטי-דמוקרטית שמסתמנת לא רלוונטית השבוע. יהיה לנו מספיק זמן להתמרמר ולהיות חמוצים, יהיה לנו מספיק זמן לשנוא, לפלג ולהתסיס. השבוע בואו נרים לעצמנו, לפחות עד שקובי מרימי יוריד לנו - או יגרום לכולנו לאכול את הכובע.

      בקטנה

      העמודים המכוערים שמחזיקים את חוטי העירוב המטופשים מונעים מקו החוף של תל אביב להיות מושלם באמת מבחינה ויזואלית. ניסיתי ככל יכולתי להסביר לזוג תיירים יפני מה המשמעות של החוט הזה שעובר להם מעל הראש, והם היו די בטוחים שאני מסתלבט עליהם. אני יכול להבין אותם. השבוע נראה שכל סיפור ההשגחה ההלכתית על העיר יהפוך לאירוני במיוחד - עם חילול שבת המוני, והרבה מעשי אהבה חוצי גבולות, מגדרים ודתות. לא שיש בזה משהו רע.

      אוכלים בכפר האירוויזיון (ראובן קסטרו)
      באים באוטובוסים בשבת ואוכלים אוכל לא כשר - ואלוהים ממש בסדר עם זה. כפר האירוויזיון (צילום: ראובן קסטרו)

      עיריית תל אביב תפעיל בשבת הקרובה 50 אוטובוסים בשני קווים, שיעברו בין תחנת הכרמלית הסמוכה לכפר האירוויזיון לבין מתחם גני התערוכה - שם תיערך התחרות עצמה. אני חוזר שוב: אוטובוסים ינועו ברחבי תל אביב באין מפריע בשבת, והעולם לא יקרוס, השמש תזרח כרגיל ואף גורם קוסמי לא ישמיד את היקום בתגובה. לשבוע אחד, אלוהים מרשה. מהעירייה נמסר כי "הפעלת תחבורה ציבורית בסופי שבוע היא הכרחית כדי לתת לאלפי תיירים את האפשרות, שמעניקה כל מדינה מתקדמת בעולם, לחופש תנועה ותחבורה ציבורית בסוף השבוע". או במילים אחרות: בשבוע הבא, כשכל הזמרים החמודים יעזבו, ישראל תחזור להיות מדינה לא מתקדמת, שלא מספקת חופש תנועה לאזרחים שלה. אתם יכולים לקרוא לאירוויזיון "פריק שואו" עד מחר, מבחינתי הוא גורם למדינה הזאת להרגיש נורמלית לשבוע אחד. הלוואי שלא נצטרך לחכות עוד 20 שנה בשביל לחוות את זה שוב.