פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מתח עד השנייה האחרונה? שיטת הניקוד החדשה והמוזרה באירוויזיון

      מאז שפורסם שירו של קובי מרימי, חלה צניחה בסוכנויות ההימורים וכעת הוא ממוקם כבר במקום ה-25 המאכזב. במקביל, באיגוד השידור האירופי החליטו לבלבל את קהל הצופים השנה ולשנות את אופן הצגת הניקוד, במטרה להכניס מתח ועניין נוספים. פרשננו יניב דורנבוש עושה לכם סדר

      מתח עד השנייה האחרונה? שיטת הניקוד החדשה והמוזרה באירוויזיון
      באדיבות כאן 11

      הפעם האחרונה שגמר האירוויזיון הוגש לישראל על מגש של כסף הייתה ב-2006. באותה התקופה היה חצי גמר אחד. אל הגמר העפילו אוטומטית ארבע המדינות הגדולות: בריטניה, גרמניה, צרפת וגרמניה (איטליה לא השתתפה), שאליהן הצטרפו עשר המדינות שסיימו במקומות הראשונים בשנה הקודמת והטופ-10 של חצי הגמר באותה השנה. ב-2005 אירופה העניקה לשירי מימון את המקום הרביעי בלבד, פשע שעליו עדיין לא סלחנו, אבל זה הספיק כדי שישראל תשתתף אוטומטית בגמר ב-2006.

      ב-15 במרץ 2006 נערכה תחרות הקדם-אירוויזיון בהשתתפות אמנים כמו צביקה פיק, סטלוס ואורן חן, אבי פרץ, מיכאל קירקילן, בנות הדיימונדז, והמועמדים העיקריים לניצחון - הגיים בויז, אחרי שמאיה בוסקילה ביטלה את השתתפותה כחודש לפני הקדם. מי שלקח בסופו של דבר את כל הקופה היה אדי בטלר, שממש כמו קובי מרימי, הגיע אל במת המוזיקה הגדולה בעולם בלי הלחץ של השתתפות בחצי הגמר.

      היה זה ערב שישי כשצעדנו כל העיתונאים מישראל ביחד עם המשלחת הישראלית לקבלת פנים וארוחת שבת עם שגריר ישראל באתונה. כן, מי שמסקר את האירוויזיונים מאז שאנשי טדי מנהלים את המשלחת מתקשה להאמין שבעבר עיתונאים היו מוזמנים לאירועים. בזמן הצעידה מהאולם לאחר החזרה הגנרלית הראשונה ולפני חזרת השופטים לעבר הביתן שבו חגגנו את כניסת השבת, זכורה לי במיוחד שיחה שניהל מנהלו של אדי בטלר עם אלון אמיר ששנים אחר כך יחבר את הספר "שלוש דקות של נצח". "אל תסתכלו על סוכנויות ההימורים", הוא אמר. "אירופה תשמע את הקול שלו, תראה את להקת הגוספל שאיתו, ובשידור החי כולם יתרגשו וזה יעבוד. מקום ראשון, לא פחות. מחר בלילה כל העיתונאים יאכלו את הכובע, תאמין לי".

      איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים (אדי בטלר, מקום לפני אחרון)

      ממש כמו עם קובי מרימי, גם אז אלון אמיר היה סקפטי בנוגע לשיר, ובדרכו הדיפלומטית השיב: "אני בעדכם, אני אשמח מאוד אם אתה תהיה הצודק והם יאכלו את הכובע". אחר כך הוסיף בטון בטוח: "זה ייגמר בארבע נקודות, כולן מצרפת". 24 מדינות השתתפו בגמר האירוויזיון ב-2006 וכל 38 המשתפות כולל אלו שהודחו בחצי הגמר העניקו ניקוד. הקהל הישראלי צפה ב-24 אפסים רצופים עד שיותר מחצי שעה מהתחלת שלב הניקוד סוף סוף ראינו את המילה Israel על המסך עם ארבע נקודות מצרפת. לאחר מכן עד סוף הערב לא הוענקו עוד נקודות לישראל, ואדי בטלר סיים במקום הלפני-אחרון. אירופה לא התרגשה, אנחנו לא אכלנו את הכובע.

      אפשר למצוא לא מעט קווים מקבילים בין אדי בטלר לקובי מרימי. שניהם נבחרו על ידי הקהל בבית והשופטים. שניהם עושים רושם של אנשים נחמדים שאין כמוהם. אלו הם שני הנציגים הישראלים היחידים מאז שהוצגו חצאי גמר שלא היו צריכים להשתתף בשלב המקדים. שניהם מדשדשים בהימורים.

      בפעם האחרונה שדיברנו כאן על סוכנויות ההימורים, ציינו שקובי מרימי עלה עם השיר Home למקום ה-16 בסיכויי הזכייה בממוצע בסוכנויות ההימורים. אמרנו גם שסביר להניח שלא יהיו תזוזות דרמטיות עד תחילת החזרות. אולם מאז אותו שיא שנקבע ב-10 במרץ חל פיחות זוחל בדירוג של מרימי ובימים האחרונים הוא מבלה במקום ה-25. אם ננסה להשליך את זה על הגמר שבו משתתפות 26 מדינות, ממש כמו אדי בטלר - מדובר במקום הלפני אחרון.

      כן כן, ברור שאסור להשוות ונכון שהסוכנויות אינן חוזות מיקום אלא סיכויי זכייה. בוודאי שאי אפשר לחרוץ גורלות לפני תחילת החזרות וחובבי התחרות שואגים כעת על המסך את קלישאת הקלישאות "הכל תלוי בהופעה בלייב", וכמובן שאין בכלל שום קווי דמיון בין ההשקעה בשיר הישראלי בטיפולה של רשות השידור הי"ד לעומת ההשקעה של אנשי טדי שהצליחו לעשות את הלא ייאמן. מאז שטדי בעניינים ישראל עם 100% גמרים, זכייה אחת ובעיקר החזרת האירוויזיון לעניין הציבור מאז שהם בעניינים. אני משוכנע שטדי לא ישכיבו את קובי על פסנתר כשהוא לבוש בלבן ובסופו של דבר אנחנו מקווים שהוא לא יסיים כמו אדי בטלר, ומי מאיתנו שחושב שכן - בטוח נשמח לאכול כובע. התשובה הסופית לכך תינתן בעוד חודש ו-18 ימים.

      תמונת הסינגל "Home" של קובי מרימי, נציג ישראל לאירוויזיון 2019 (יח"צ , רונן אקרמן)
      רק שלא יגמור כמו בטלר. קובי מרימי (צילום: רונן אקרמן)

      שיטת הניקוד החדשה שתשאיר אתכם מבולבלים

      ואם כבר אנחנו עוסקים בניקוד ובמיקומים, באיגוד השידור האירופי החליטו לבלבל את קהל הצופים השנה ולשנות את אופן הצגת הניקוד פעם נוספת, במטרה להכניס מתח ועניין נוספים. אבל כדי להבין את הניקוד החדש, בואו נצלול רגע אל ההיסטוריה של הניקוד באירוויזיון. לא נלך עד להתחלה ב-1956, אלא דווקא ל-1975, השנה הראשונה שבה הונהג הדוז-פואה. עשר המדינות שזכו להכי הרבה ניקוד בכל מדינה מקבלות ניקוד מ-1 עד 8, ואז 10 ו-12. השיטה הזו תחגוג 44 שנות קיום השנה, אך במהלך השנים האופן שבו נקבע אלו מדינות יקבלו ניקוד ואופן הצגתו שונו פעמים רבות. כך למשל, עד 1979 הניקוד הוקרא לפי סדר המדינות המשתתפות ולא בסדר עולה. אם המדינה הזוכה הייתה, למשל, השיר השלישי בתחרות, 12 הנקודות הוקראו לפני מדינות שקיבלו נקודה אחת או שתיים. ב-1980 החלו להקריא את הניקוד בסדר עולה, כדי להעלות את רמת המתח וכדי שהזוכה לא תתברר עד לסיום הקראת הניקוד. ב-1997 הכניסו את ניסוי הטלווטינג, הצבעת הקהל בבית, שלאחר מכן חויבו כל המדינות לפתוח קווי הצבעה והניקוד באירוויזיונים הבאים הורכב מ-100% טלווטינג.

      ב-2009 הוחזרו השופטים בניסיון לאזן את הצבעות הגושים והנטייה של הקהל להצביע למדינות שכנות וגם כדי להצביע לשירים "אמיתיים" בפרמטרים מקצועיים ולא רק להופעות קרקסיות שבנויות על גימיקים בלבד שכמעט הרגו את האירוויזיונים באותן השנים. הניקוד נקבע כשקלול בין הקהל לבין השופטים, באופן שלפעמים גרם לביטול מוחלט וחיסול החלטת הקהל. ההחלטה לאפשר לכל המדינות שמשתתפות באירוויזיון כולל אלו שהודחו בחצאי הגמר הובילה לכך שהזוכה ידוע 4-5 מדינות לפני הסוף, והדקות האחרונות של הניקוד היו חסרות מתח ועניין.

      לכן, ב-2016 החליטו לשנות את אופן חלוקת הניקוד בצורה משמעותית. ניקוד השופטים והצבעת הקהל הופרדו לחלוטין וכעת דוברי המדינות השונות מעניקים את ניקוד השופטים כפי שהיה נהוג עד כה. לאחר מכן מנחי התחרות מקריאים את סך הניקוד שקיבלה כל מדינה מכל הצבעות הקהל גם יחד. באופן זה אי אפשר לדעת מי המנצחת עד השנייה האחרונה. כך קרה למשל ב-2016 שאוסטרליה הובילה באופן משמעותי על פני המקום השני בהצבעת השופטים, אך לאחר 40 דקות של הובלה גילינו בשנייה אחת שהיא הפסידה לאוקראינה. לאחר שלוש שנים מוצלחות משום מה החליטו שוב לשנות את השיטה וסביר להניח שאם לא התבלבלתם עד עכשיו - לא תבינו כלום מהשורות הבאות, אבל ננסה להסביר.

      הצבעה מותחת עד השנייה האחרונה או בלגן מיותר?

      ניקוד השופטים יוקרא השנה כפי שהיה בשנים הקודמות. בזה אחר זה יעלו דוברי המדינות בשידור לוויני ויתנו לארז טל ובר רפאלי עד הטופ-10 של השופטים. בסוף השלב הזה תוצג טבלת הניקוד עם דירוג המדינות מהמקום הראשון ועד למקום ה-26 והאחרון. עד כאן הכל ברור. לאחר מכן ארז ובר יקריאו את ניקוד הקהל, אבל במקום לעשות זאת בסדר עולה מהמקום האחרון בטלווטינג למקום הראשון, סדר הקראת הניקוד יהיה שונה. המדינה הראשונה שאותה יקריאו תהיה המדינה שסיימה במקום ה-26 של השופטים. המדינה השנייה תהיה המדינה שסיימה במקום ה-25 של השופטים. המדינה הבאה תהיה זו שסיימה במקום ה-24 של השופטים, וכך הלאה. כלומר במקום לחשוף את הניקוד באירוויזיון לפי הסדר של הצבעת הקהל, הטלווטינג ייחשף לפי הסדר של הצבעת השופטים.

      באיגוד השידור האירופי טוענים כי בשיטה הזו המתח יישמר עד לשנייה האחרונה, טענה מוזרה בהתחשב בעובדה שגם בשלוש השנים האחרונות המתח נשמר עד לסיום. השיטה החדשה תביך אמנים שסיימו גבוה אצל השופטים, כמו שוודיה ואוסטריה, ויגלו רק בדקה האחרונה שהם לא זכו לאהבת הקהל. מנגד, המדינות שבאמת התמודדו על הזכייה, הניקוד שלהן כבר הוקרא וצפוי אנטי-קליימקס מבאס יותר מפרק הגמר של המירוץ לדראג של רופול אולסאטרז 4. עדיין לא הבנתם מה אני רוצה מכם? חובב אירוויזיון ערך מחדש את חלוקת הניקוד מהקהל באירוויזיון 2018 לפי השיטה החדשה שתונהג השנה, ובה רואים איך הניקוד עבור ישראל, המנצחת, ניתן לפני שוודיה ואוסטריה. לא צריך לשבת עם מחשבון כדי לנחש שאחרי כמות הנקודות הגדולה שישראל וקפריסין כבר קיבלו, לא נשארו מספיק נקודות בקופה עבור שתי המדינות הנותרות.

      הצלחתם להבין? זכיתם ב-12 נקודות. לא הצלחתם? שבו גם אתם ב-18 במאי בשעה 22:00 וצפו בגמר שישודר בכאן 11. שלב הניקוד יחל לקראת השעה 1:00 בלילה ויסתיים כ-40 דקות לאחר מכן. גם חצאי הגמר ישודרו בכאן 11, זה יקרה בשלישי ובחמישי בשעה 22:00. הצופים הישראלים יוכלו להצביע בחצי הגמר הראשון שבמהלכו יוקרן קטע מהחזרה של קובי מרימי, שכמובן משתתף אוטומטית בגמר. לאורך כל שבוע האירוויזיון והחזרות בשבוע שלפני כן אנחנו נהיה כאן עם סיקור מלא מכל האירועים, הזירות, והחזרות בוואלה! תרבות מסביב לשעון.